קומפוסט - אנרגית שמש בקליפה של בננה

"צמחים הופכים את אנרגית השמש למזון עבור בעלי חיים (כולל בני האדם). השאריות מבעלי חיים אלו, יחד עם צמחים מתים ובעלי חיים מתים, מוערמים יחד בערימה של רפש, מתפרקים ועולים שוב בתירס. מעגל זה הוא מעגל של אור, מעגל של יצירה, והוא הסיבה בגללה הכנת קומפוסט היא חוליה חשובה כל כך במערכת ייצור מזון אורגני בפרט ובחיי האדם בכלל.

הכנת קומפוסט מחזירה את אנרגית השמש לאדמה. בהקשר זה מרכיבי קומפוסט רגילים כמו גלדי בצל, שיער שנקצץ, קליפות ביצים, קליפות של ירקות ואפילו טוסט שרוף כבר לא נחשבים בעיננו כזבל, אלא כקרני השמש בתנועתן ממקום אחד למקום אחר." (S. Side/Mother Earth News)

החומר האורגני המשמש להכנת קומפוסט יכול להיות כל דבר על פני כדור הארץ הזה אשר היה פעם חי, או שמקורו מיצור חי, כגון זבל, צמחים, עלים, נסורת, כבול, קש, כסחת דשא, שיירי מזון ושתן. כלל בסיסי הוא שכל דבר שיכול להירקב אפשר לעשות ממנו קומפוסט.

לעשות קומפוסט משמעותו בסופו של התהליך, להמיר חומר אורגני לאדמה או ביתר דיוק להומוס. הומוס הוא חומר שחור או חום הנוצר מהירקבות שיירים מן החי והצומח. זהו חומר יציב ועמיד שאינו מזמין אליו חרקים או חיות מטרידות.

אדמה פורייה מניבה מזון טוב המגביר בריאות טובה. קבוצה אחת של בני אדם, שבט ההונזה מצפון הודו (היום פקיסטן), נחקרה לעומק רב. אדם אחד שחקר אודותיהם זמן רב, סיר אלברט הווארד, כתב: "כאשר נחקרה לפרטי פרטים בריאותם הגופנית והנפשית של גזעים שונים בני צפון הודו, התגלה כי בריאותם של בני ההונזה היא הטובה ביותר. אנשים חזקים, זריזים ונמרצים, החיים באחד מעמקי ההרים הגבוהים. כמעט ואין הבדלים בסוגי המזון שאוכלים שאר אנשי צפון הודו. אבל ישנו הבדל אדיר באופן בו גדלים מזונות אלו... תשומת הלב הרבה ביותר מוענקת להחזרת כל שאריותיהם לאדמה, שאריות הירק, החיות והאנשים, לאחר שקודם קומפסטו יחדיו. האדמה מוגבלת; באופן בו מטפלי בה, תלויים חיינו."

בנו לעצמכם פח, אפשר גם לקנות דרך המועצות המקומיות, וזרקו לתוכו את כל השיירים האורגניים שלכם. המטרה היא להפוך אותם לאדמה שחורה וריחנית.

הסוד של ערימת קומפוסט טובה היא שכבות. כל פעם שאני מפקיד בערימה שיירים אורגניים אני מכסה בחומר יבש (קש, נסורת, עלים, כסחת דשא יבשה, נייר גרוס וכדו') עד שאני לא רואה ולא מריח.

ערימת קומפוסט המנוהלת נכון אינה מדיפה שום ריח רע ולא משנה מה הפקדתי בתוכה.

4 צרכים לקומפוסט טוב:

לחות - על הערימה יהיות לחה. ערימה יבשה לא תפעל. ערימת הקומפוסט היא לא ערימת זבל, היא ספוג בילוגי חי ונושם הדורש כ-60% לחות.

חמצן - 2 סוגים של קומפוסט: קר וחם(תרמופילי). אנו מעודדים את הבקטריות האירוביות, חובבות החמצן כדי להבטיח פירוק של החומר האורגני באופן תרמופילי (חום). זאת נעשה כשאנו מכסים כאמור בחומר יבש כדי ליצור חללי אויר בתוך הערימה. הבקטריות התרמופיליות יסבלו מחוסר חמצן אם נטביע אותן בנוזלים.

פירוק בקטריאלי יכול להיות גם ללא נוכחות חמצן אך תהליך זה מלווה לרוב בריח מסריח שמקורו בחומרים הנוצרים תוך כדי פירוק אנאירובי(גופרת מימן, חומצות בוטיריות, חומצות ולטיות). אז כלל פשוט: כל דבר, מסריח ככל שיהיה, שאנו מוסיפים לערימת הקומפוסט, חייבים לכסות מיד בחומר אורגני יבש.

טמפרטורה - דין כפור כדין יובש, ערימות קומפוסט לא יפעלו בתנאי כפור אך ברגע שזה חלף, הערימה ממשיכה לעבוד כמו קיטור. ערימה תרמופילית מגיעה לחום של 60-70 מעלות צלסיוס.

יחס פחמן–חנקן - דיאטה מאוזנת, על הערימה להכיל יחס נכון בין חנקן לפחמן, רוב החומרים הם בעלי תכולת פחמן גבוהה (החומר היבש) והחומרים היותר רטובים מכילים גם חנקן אך חשוב להזין את הערימה בשיירים של בשר, חלב, שומנים ולעיתים גם זבל בעלי חיים או בני אדם.

4 שלבים של קומפוסט:

(1) השלב המזופילי - בתחילה בקטריות מזופיליות מתרבות ומתחילות לפרק את החומר האורגני בצרפן פחמן וחנקן, החום עולה לכ-40 מעלות. (2) השלב התרמופילי - הבקטריות התרמופיליות משתלטות על התהליך, שלב מהיר אך חשוב, החום בערימה עולה עד לכ-70 מעלות. בדרך כלל ממוקד בחלק העליון של הערימה. (3) שלב ההצטננות - החומרים הזמינים ביותר עוכלו אך לרוב החומרים ישנה עוד כברת דרך. מיקרו ומקרו אורגניזמים מגיעים אל הערימה לעיכול החומרים שנשארו.

(4) שלב ההבשלה - השלב האחרון, שלב ארוך וחשוב המכונה גם שלב ההתבגרות או ההזדקנות. שלב חיוני מאוד, התחרות והרבגוניות הביולוגית בערימת הקומפוסט יחד עם הסבלנות בשלב זה, מבטיחה התפוגגות של רעלים ופתוגנים.

אימון עושה קומפוסט

"קל יותר לעשות קומפוסט מאשר לתאר אותו, ו...

בדומה להתעלסות, זהו קסם כשעושים זאת טוב"

סים ון דר רין Sim Van der Ryn

מקורות וחומרי עיון:

• זבל אנושי - ג'וזף ג'נקינס
• הגן הפורה - שלמה אילן
• גן עדן בפתח הבית - טליה שניידר