יום שישי, 26 בדצמבר 2008

גידול תפוחי-אדמה



תפוח האדמה נמנה עם פקעות המאכל הפופולאריות ביותר, בן למשפחת הסולניים הכוללת את העגבניות, הפלפלים, החצילים והטבק, וכן מיני פרחים ושיחים רבים כמו פטוניה, דטורה(ברוגמנסיה), בוען ואחרים.
תפוחי האדמה נחשבו לגידול הדורש שטחים גדולים אך אציג פה שיטה שמקורה בחקלאות הסינית, והיא מבוססת על התבוננות, שממנה למדו כי תפוחי האדמה יכולים לייצר לא רק שכבה אחת של פקעות, אלא קומות של פקעות. אם נחשוב אחרת נוכל ליצור תלולית בעזרתה נעלה את הגידול לגובה.
בשיטה הסינית נועצים 4 עמודי עץ בקרקע במרחק של 1 מ' מכל צד, בריבוע שנוצר שותלים 4-5 תפוחי אדמה, מסביב תולים לוחות עץ או שאפשר בזמננו גם להשתמש בפלסטיק משומש כהה, ממלאים בתערובת קרקע וקומפוסט. ככל שהשיחים גדלים, מוסיפים לוחות או פלסטיק וממלאים שוב באדמה/קש וקומפוסט. עלינו לדאוג כי אנו משאירים חלקי צמח גלויים תמיד. בצורה זו יגדל מספר הפקעות בכל שיח ואנו נגיע למקסימום תוצאה.
לחילופין אפשר להשתמש בצמיגים ישנים, בצורה זו אנו גם מוצאים שימוש חוזר לחפצים שקשה להיפטר מהם. באותו האופן אנו מניחים צמיג מניחים כ-4 תפוחי אדמה ומכסים באדמה/קש וקומפוסט, השיחים גדלים ואנו בונים קומה נוספת עם צמיג נוסף ושוב ממלאים תוך שאנו משאירים 10-15 ס"מ צמח גלוי. בכל קומה חדשה אפשר גם להניח כ-2 תפוחי אדמה נוספים להגדלה משמעותית הרבה יותר. באופן זה אנו מגדלים תפוחי אדמה בשטח קטן יחסית ומקבלים המון תוצרת תוך ניצול מירבי של השטח בעיקרון של מינימום מאמץ מקסימום תוצאה.
למעשה אין צורך בתפוח שלם, מקטע קטן של התפוח שיש בו שתי "עיניים", אפשר לגדל צמח חדש. לאחר שהקטע או התפוח הוטמנו באדמה לוקח לצמח כשלושה חדשים לגדול, לפרוח ולקמול. לאחר מכן כל קומות הצמיגים שלנו מלאות בתפוחי אדמה חדשים. אפשר להגיע בקלות לארבע או חמש קומות של צמיגים. לתפוחי האדמה שאנו שותלים צריכים להיות "עיניים" שכבר נבטו קלות. אפשר בקלות לעודד את תפוחי האדמה אם נשים אותם בקרטון ונכסה קלות בנסורת או לחילופין ניתן להם להוציא עיניים בטבעיות בסלסלת הירקות על השולחן ולא במקרר.



יום שני, 22 בדצמבר 2008

קומפוסט - אנרגית שמש בקליפה של בננה

"צמחים הופכים את אנרגית השמש למזון עבור בעלי חיים (כולל בני האדם). השאריות מבעלי חיים אלו, יחד עם צמחים מתים ובעלי חיים מתים, מוערמים יחד בערימה של רפש, מתפרקים ועולים שוב בתירס. מעגל זה הוא מעגל של אור, מעגל של יצירה, והוא הסיבה בגללה הכנת קומפוסט היא חוליה חשובה כל כך במערכת ייצור מזון אורגני בפרט ובחיי האדם בכלל.

הכנת קומפוסט מחזירה את אנרגית השמש לאדמה. בהקשר זה מרכיבי קומפוסט רגילים כמו גלדי בצל, שיער שנקצץ, קליפות ביצים, קליפות של ירקות ואפילו טוסט שרוף כבר לא נחשבים בעיננו כזבל, אלא כקרני השמש בתנועתן ממקום אחד למקום אחר." (S. Side/Mother Earth News)

החומר האורגני המשמש להכנת קומפוסט יכול להיות כל דבר על פני כדור הארץ הזה אשר היה פעם חי, או שמקורו מיצור חי, כגון זבל, צמחים, עלים, נסורת, כבול, קש, כסחת דשא, שיירי מזון ושתן. כלל בסיסי הוא שכל דבר שיכול להירקב אפשר לעשות ממנו קומפוסט.
לעשות קומפוסט משמעותו בסופו של התהליך, להמיר חומר אורגני לאדמה או ביתר דיוק להומוס. הומוס הוא חומר שחור או חום הנוצר מהירקבות שיירים מן החי והצומח. זהו חומר יציב ועמיד שאינו מזמין אליו חרקים או חיות מטרידות.
אדמה פורייה מניבה מזון טוב המגביר בריאות טובה. קבוצה אחת של בני אדם, שבט ההונזה מצפון הודו (היום פקיסטן), נחקרה לעומק רב. אדם אחד שחקר אודותיהם זמן רב, סיר אלברט הווארד, כתב: "כאשר נחקרה לפרטי פרטים בריאותם הגופנית והנפשית של גזעים שונים בני צפון הודו, התגלה כי בריאותם של בני ההונזה היא הטובה ביותר. אנשים חזקים, זריזים ונמרצים, החיים באחד מעמקי ההרים הגבוהים. כמעט ואין הבדלים בסוגי המזון שאוכלים שאר אנשי צפון הודו. אבל ישנו הבדל אדיר באופן בו גדלים מזונות אלו... תשומת הלב הרבה ביותר מוענקת להחזרת כל שאריותיהם לאדמה, שאריות הירק, החיות והאנשים, לאחר שקודם קומפסטו יחדיו. האדמה מוגבלת; באופן בו מטפלי בה, תלויים חיינו."
בנו לעצמכם פח, אפשר גם לקנות דרך המועצות המקומיות, וזרקו לתוכו את כל השיירים האורגניים שלכם. המטרה היא להפוך אותם לאדמה שחורה וריחנית.
הסוד של ערימת קומפוסט טובה היא שכבות. כל פעם שאני מפקיד בערימה שיירים אורגניים אני מכסה בחומר יבש (קש, נסורת, עלים, כסחת דשא יבשה, נייר גרוס וכדו') עד שאני לא רואה ולא מריח.
ערימת קומפוסט המנוהלת נכון אינה מדיפה שום ריח רע ולא משנה מה הפקדתי בתוכה.

4 צרכים לקומפוסט טוב:
לחות - על הערימה יהיות לחה. ערימה יבשה לא תפעל. ערימת הקומפוסט היא לא ערימת זבל, היא ספוג בילוגי חי ונושם הדורש כ-60% לחות.
חמצן - 2 סוגים של קומפוסט: קר וחם(תרמופילי). אנו מעודדים את הבקטריות האירוביות, חובבות החמצן כדי להבטיח פירוק של החומר האורגני באופן תרמופילי (חום). זאת נעשה כשאנו מכסים כאמור בחומר יבש כדי ליצור חללי אויר בתוך הערימה. הבקטריות התרמופיליות יסבלו מחוסר חמצן אם נטביע אותן בנוזלים.
פירוק בקטריאלי יכול להיות גם ללא נוכחות חמצן אך תהליך זה מלווה לרוב בריח מסריח שמקורו בחומרים הנוצרים תוך כדי פירוק אנאירובי(גופרת מימן, חומצות בוטיריות, חומצות ולטיות). אז כלל פשוט: כל דבר, מסריח ככל שיהיה, שאנו מוסיפים לערימת הקומפוסט, חייבים לכסות מיד בחומר אורגני יבש.
טמפרטורה - דין כפור כדין יובש, ערימות קומפוסט לא יפעלו בתנאי כפור אך ברגע שזה חלף, הערימה ממשיכה לעבוד כמו קיטור. ערימה תרמופילית מגיעה לחום של 60-70 מעלות צלסיוס.
יחס פחמן–חנקן - דיאטה מאוזנת, על הערימה להכיל יחס נכון בין חנקן לפחמן, רוב החומרים הם בעלי תכולת פחמן גבוהה (החומר היבש) והחומרים היותר רטובים מכילים גם חנקן אך חשוב להזין את הערימה בשיירים של בשר, חלב, שומנים ולעיתים גם זבל בעלי חיים או בני אדם.

4 שלבים של קומפוסט:
(1) השלב המזופילי - בתחילה בקטריות מזופיליות מתרבות ומתחילות לפרק את החומר האורגני בצרפן פחמן וחנקן, החום עולה לכ-40 מעלות. (2) השלב התרמופילי - הבקטריות התרמופיליות משתלטות על התהליך, שלב מהיר אך חשוב, החום בערימה עולה עד לכ-70 מעלות. בדרך כלל ממוקד בחלק העליון של הערימה. (3) שלב ההצטננות - החומרים הזמינים ביותר עוכלו אך לרוב החומרים ישנה עוד כברת דרך. מיקרו ומקרו אורגניזמים מגיעים אל הערימה לעיכול החומרים שנשארו.
(4) שלב ההבשלה - השלב האחרון, שלב ארוך וחשוב המכונה גם שלב ההתבגרות או ההזדקנות. שלב חיוני מאוד, התחרות והרבגוניות הביולוגית בערימת הקומפוסט יחד עם הסבלנות בשלב זה, מבטיחה התפוגגות של רעלים ופתוגנים.

אימון עושה קומפוסט
"קל יותר לעשות קומפוסט מאשר לתאר אותו, ו...
בדומה להתעלסות, זהו קסם כשעושים זאת טוב"
סים ון דר רין Sim Van der Ryn


מקורות וחומרי עיון:
  • זבל אנושי - ג'וזף ג'נקינס
  • הגן הפורה - שלמה אילן
  • גן עדן בפתח הבית - טליה שניידר